קיבלתי מכן כמה שאלות בפרטי על המושג הזה שאני זורקת לאוויר – ביו-האקינג.
אז בואו נעשה קצת סדר. ביו-האקינג זה מושג די חדש שלמעשה מדבר על 'הנדסת גוף'.
זו הגישה שאומרת שהגוף שלנו הוא מערכת הפעלה מורכבת.
כשמהנדסת רוצה לייעל מערכת, היא לא מנחשת – היא בודקת את הנתונים, מבינה את הפרוטוקול ומשנה את הקלט (Input) כדי לקבל פלט (Output) טוב יותר.
וזה בדיוק מה שאנחנו עושות.
ביו-האקינג זה להשתמש במדע, בתזונה, בטכנולוגיה ובשינויי סביבה קטנים כדי 'לפרוץ' (to hack) את הביולוגיה שלנו.
במקום להילחם בגוף עם כוח רצון, אנחנו משנות את ההגדרות של המערכת כדי שהיא תעבוד בשבילנו – כדי שיהיה לנו יותר ריכוז, יותר אנרגיה, וחילוף חומרים יעיל יותר.
"פרוטוקול ניתוק מטבולי" (מבוסס מדע וקל לביצוע)
היום אני רוצה לדבר על מה קורה לנו בלילה שעה לפני שאנחנו עוצמות עיניים. רובנו רגילות לסיים את היום עם הטלפון.
אבל המדע היום חד-משמעי: החשיפה לאור הכחול והגירוי הקוגניטיבי מהמסכים בשעה שלפני השינה מקפיצים את רמות הקורטיזול שלנו משפיעים על הפרשת המלטונין שלנו (ועוד כל מיני רעות חולות אחרות).
מה הבעיה בזה? קורטיזול גבוה בלילה לא מועיל למטבוליזם שלנו, בלשון המעטה(הוא משפיע על חילוף החומרים, אגירת שומן בטני, בעיות שינה, ירידה במערכת החיסון, פגיעה במערכת העיכול, ירידה בליבידו ומה לא?)
הניסוי שלנו להיום: שעה של ניתוק מוחלט ממסכים לפני השינה.
בלי טלפון, בלי טלוויזיה, בלי מחשב. על מנת לאפשר לכל המערכת לעבוד ללא הפרעה.
תבדקו מחר בבוקר – האם השינה הייתה יותר רצופה? האם קמתן פחות נפוחות? האם המחשבה שלכן חדה יותר? ביום שישי נלמד איך 'לתכנת' את הלילה שלנו ככה שהגוף יעבוד בשבילנו בזמן שאנחנו ישנות.
