קורטיזול בגיל המעבר: איך הורמון הסטרס משפיע על השומן הבטני, האנרגיה והשינה

כל מי שהייתה בהרצאות ובסדנאות שלי, שמעה אותי מדברת על קורטיזול ועל ועל ההשפעה המטורפת שלו , במיוחד בגיל שלנו.

כשקורטיזול יוצא מאיזון, זה יכול להתבטא בשומן בטני עיקש, עייפות בלתי מוסברת, ותחושה שהגוף פשוט מסרב לשתף פעולה  יכול להשפיע על השומן הבטני העיקש, העייפות הבלתי מוסברת, והתחושה היא שהגוף פשוט מסרב לשתף פעולה.

קורטיזול הוא הורמון הסטרס. 

במצב תקין, הוא אמור לעבוד כמו שעון ביולוגי- להיות בשיאו בבוקר (כדי להעיר אותנו) לרדת בצורה משמעותית לקראת הערב  (ככדי לאפשר לגוף להירגע, להתאושש, לבצע תהליכי תיקון ולתמוך באיזון המטבולי).

הבעיה מתחילה כשהקצב הזה משתבש.

סטרס כרוני, עומס רגשי, חוסר שינה, אימוני יתר, אכילה לא מספקת לאורך זמן, גיל המעבר, חוסר התאוששות – כל אלה יכולים לגרום לכך שהקורטיזול כבר לא “מנגן” לפי השעון הביולוגי שהוא אמור לעבוד לפיו.

וכשזה קורה, הגוף נכנס למצב הישרדות.

במצב הזה הוא:
▫️ מוריד הוצאה אנרגטית
▫️ פוגע ברגישות לאינסולין
▫️ מגביר אגירת שומן בטני
▫️ משפיע על הורמוני הרעב והשובע
▫️ ומשבש שינה, התאוששות וחילוף חומרים

איך תדעי אם זה מה שקורה אצלך? הנה דוגמה למספר דפוסי קורטיזול שמשבשים את האיזון, ואיך הם מרגישים ביומיום:

"העקומה השטוחה" – עייפות דרוכה ותקיעות מוחלטת

  • איך זה מרגיש: את חווה עייפות קבועה לאורך כל היום, אבל היא מלווה במתח פנימי. את אף פעם לא באמת אנרגטית, אבל גם אף פעם לא באמת רגועה, ובדרך כלל יש שם גם פלאטו מאוד עיקש בירידה במשקל. 

קורטיזול גבוה בערב – "הסיבוב השני" שמחבל בשינה

  • איך זה מרגיש: את גמורה מעייפות כל אחה"צ, אבל בעשר בלילה פתאום חוטפת "זץ" של ערנות. את נכנסת למיטה והמוח מתחיל לרוץ, או שאת נרדמת אבל מתעוררת שוב ושוב בלילה וקמה מותשת.

תגובת בוקר מוחלשת – מצב "זומבי" בשעות הראשונות

  • איך זה מרגיש: את מתעוררת הפוכה ותשושה, גם אם ישנת מספר שעות תקין. לוקח לך שעה-שעתיים וכמה כוסות קפה כדי בכלל להרגיש שאת מסוגלת לתפקד. המחשבה מעורפלת ויש "ערפל מוחי".

קורטיזול גבוה כרוני

איך זה מרגיש: דחף בלתי נשלט למתוקים ופחמימות- זה ההדפוס שאני חושבת שהכי הרבה נשים מזהות: לא בגלל “חוסר כוח רצון” – אלא בגלל השפעה ישירה על גרלין, דופמין, רגישות לאינסולין ומרכזי תגמול במוח.  זה גם הדפוס שהכי מזוהה עם השמנה בטנית. 


הבעיה היא שהתגובה האוטומטית של רובנו למצבים האלה היא להפעיל עוד יותר סטרס על הגוף:
לאכול פחות,
להתאמן יותר,
להילחם בעצמנו.

אבל גוף שנמצא במצב הישרדות לא צריך עוד איום.
הוא צריך איתותי ביטחון.

השורה התחתונה שלי אליכן היום: בגילנו, "להילחם" בגוף או לעשות דיאטות קשוחה וקיצוניות יותר  רק מעלה את הסטרס הפיזיולוגי, מייצר עוד קורטיזול ומחמיר את אגירת השומן הבטני.

כדי להחזיר את הגוף לאיזון, להחזיר את האנרגיה ולשחרר את התקיעות, אנחנו חייבות ללמוד לעבוד עם המערכת ההורמונלית שלנו, לייצר לה סביבה בטוחה ורגועה, ולא להילחם בה.

למאמרים נוספים

אימוני כוח הם השקעה גם במוח

אחד הנושאים שחוזרים כמעט בכל הרצאת Longevity (אריכות ימים בריאה) שאני מעבירה הוא הפחד מפני ירידה קוגניטיבית – בעיקר דמנציה ואלצהיימר. כשאני שואלת את המשתתפות

קרא עוד »